יעל זרח:
חיכיתי מהבוקר, המסקנה היחידה שלי כרגע היא שאני צריכה להיות חברת כנסת, אני אעבוד על זה, ואז אני אוכל לדבר.
שמי יעל זרח, אני מילואימניקית ביחידת תל"ם, אני נשואה לטייס בחיל אוויר, כולם מבינים את המשמעות של כמה שנות שירות זה. בסיום שנותיו כטייס הוא התנדב לצוות 7, מי שמכיר. אני אמא ללוחם קומנדו ולספורטאי...
יעל זרח:
ולפני הסעיף עצמו. אני יושבת פה והלב שלי נשרף, באמת, אני לא אומרת את זה סתם. הוא נשרף תחושתית גם. יושבים פה לוחמים מכל מיני ארגונים ומשתלחים אחד בשני. יש לנו צבא אחד, אנחנו כולנו צריכים את צה"ל שיישאר צבא העם, אין לנו פריבילגיה לצערנו לצבא שכיר.
חסרים 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, אני מגיעה לסעיף, ואנח...
איילת השחר סיידוף:
אני עורכת הדין איילת השחר סיידוף, אמא ללוחם וגם ראש תנועת 'אימהות בחזית'. אני רוצה להגיד בקשר לסעיף ואז לשאול את כבודו שאלה מאוד עקרונית שאני לא מצליחה לקבל עליה תשובות. לגבי הסעיף, כי אתה נורא רוצה שנגיב ביחס לסעיף. למי ששכח, שירות אזרחי הוגדר היסטורית לנשים בלבד. הוא נולד כפתרון לנשים שלא גויסו לצ...
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל לגבי מה שיקרה בעתיד לגבי החוק עצמו, אני חושב שגם לזה החוק מתייחס.
איילת השחר סיידוף:
לא, מי שמחוקק את החוק, לא הסנקציות על החרדים. האם אתה מוכן לחתום בפני הלוחמים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, גברתי, שאלת שאלה, אני לא חייב לענות לך. הנה אני אומר לך כאן קבל עם ועדה, אני לא חייב לענות לך.
איריס שפירא:
אני עורכת דין איריס שפירא, אני אמא לשלושה לוחמים, אחד יוצא סיירת מובחרת, הבת שלי רופאה גדודית של השריון והבן שלי בסיירת מובחרת גם, אני לא אציין איזה. אני כבר אגיע לסעיף עצמו, אני רק רוצה להגיד - - -
איריס שפירא:
הבן שלי קיבל צו גיוס לשירות הביטחון שכתוב עליו הודעה אישית, זה אומר שתעודת הזהות שלו נשלפה ממאגר באופן אישי. אני לא מבינה איך הדם של החרדים סמוק יותר וממוספר אחרת כשהם שולפים מכסה מקבוצה ולא לפי תעודת זהות אישית. מדוע כל הילדים במדינה הזאת, נערים, בחורים בני 18, לא מקבלים את אותה הודעה אישית? אתה אמ...
איריס שפירא:
אפשר גם להכריח, כי כשאנשי הנח"ל אמרו שהם קורסים נפשית, הכריחו אותם, שפטו אותם למעצר. יש היום חיילת קטועת רגליים, קיבלה צו 8, ואמרו לה שייקחו אותה למאסר אם היא לא תגיע לדיון.
ואני רוצה להגיד שצורכי הצבא גוברים על כל דבר אחר, בייחוד אחרי ה-7 באוקטובר. אירע לנו אסון קולוסאלי וכל מה שאתם מדברים עליו אול...
איריס שפירא:
ואני רוצה להגיד לכם שיש בפייסבוק כל מיני פרסומים שמגייסים לוחמים. חסרים לוחמים. מפקד שהיה פה לפני יומיים ולא יכול היה להגיע לדיון היום - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא נכון, אני אמרתי לך לדבר שתי דקות, עברנו בדקה אפילו, קצת יותר. נתתי לך לדבר ואני רוצה לשמוע את כולם. בבקשה, דן.
דן הורוסוב:
קוראים לי דן, אני בן 25, שירתי בסדיר 202, כך שיש לנו נציגות יפה. אני קשר מג"ד במילואים בחטיבת הצנחנים הצפונית 226 בגדוד 9263. בהקפצה ב-7 באוקטובר לגבול הצפון התגייסו גדודית הרבה מעבר למצופה. לא התגייסנו כי החוק חייב אותנו אלא בגלל שאלה הערכים שלנו. מה שלא ידענו הוא שאנחנו עתידים לשלם על אותם ערכים ב...
שרון ניר:
תודה לך, תודה על כל מה שאתה עושה.
שלומית רביצקי טור פז:
האתגר שאנחנו רואים, אדוני היושב ראש, בעניין של 10% לשירות אזרחי-ביטחוני הוא צמצום היעדים שאיננו מתמקד רק בסעיף הזה. כלומר אם אנחנו מדברים על סדר גודל של 5,400, 5,700 חיילים בשנה אחת, אם אנחנו מחלקים את היעדים בחוק של ה-8,160 לשנה וחצי, ואנחנו מורידים מזה 10%, ואנחנו מורידים את ה-25% של רשת הביטחון ש...
מירב כהן:
היא נוגעת בדבר הכי ליבתי שאומר שיש לנו הרבה מסלולים שבהם ניתן לרוקן מתוכן את החוק.
מירי פרנקל-שור:
כשאנחנו נגיע ונעבור על כל החוק אנחנו נדבר על זה, אבל, שלומית, את מדברת על 10% שמוצע שיהיו ב - - -
שלומית רביצקי טור פז:
יש לנו 90% בגלל 10% שהולכים לשירות אזרחי-ביטחוני, כלומר הם לא באמת חיילים, הסנקציות על הישיבות מתחילות בשנתיים הראשונות רק אחרי 25% הפרה, אחר כך 20% שנתיים, אחר כך 10%. כלומר הסנקציות לא מתחילות - - -
מירי פרנקל-שור:
אם יש עמידה ביעדים של 76% אז זה כפל שיעור הקנס של אי עמידה ביעד. זאת אומרת אם העמידה ביעד הייתה של 80% אז הקנס יהיה 40% מתקציב הישיבות.
ינון אזולאי:
לא, אבל זה לא נכון, היא אמרה ש-25% כלולים בתוספת של 10%, זה לא נכון להגיד את זה.
מירי פרנקל-שור:
בין 75% ל-99.9% יש סנקציות. הסנקציות מתחלקות לשתיים, מ-0 עד 75, אם אין עמידה ביעדים עד 75% יורד תקציב הישיבות.
דרור גרנית:
אבל מה שאמרת עכשיו, מירי, לא הבנתי אותו מקריאת הסעיף.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה. שלומית, פעם נוספת על המספרים. 10% מתוך ה-100 שירות אזרחי-ביטחוני. אחר כך?
שלומית רביצקי טור פז:
המספרים הם 69% מול 31% לגבי השנים 2013 עד 2022, מי חרדי בעת גיוסו ומי לא. זה קשור למיהו חרדי, שבטח נדבר כשנגיע לסעיף. יש פה הגדרה שלוקחת בחשבון גם את ה-69% שכבר לא היו חרדים בעת גיוסם, משום שהמדידה היא אחרי חודשיים של כיתה י'.
מירי פרנקל-שור:
זאת אומרת בגלל שמוצע בהצעת החוק שנתיים בין גיל 14 ל - - -
שלומית רביצקי טור פז:
זה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבחינה מיהו גם מזדהה כחרדי וגם בוגר החינוך החרדי לעומת מי בוגר החינוך אבל אינו מזדהה כחרדי, אנחנו מדברים על 31% מול 69% וזה בא לידי ביטוי גם בגיוס ליחידות שאינן חרדיות, יש מספר מאוד גבוה של מי שנספר כחרדי שמתגייס ליחידות שאינן חרדיות וגם זה מדד שניתן מולו לראות...
שירה אמסילי:
על כל זה, בסוף המספר שנשאר, שלומית, אפשר להוריד ממנו את מי שהיום כבר מתגייסים בלי חוק. הספירה שלנו מראה 600. 600 בכל שנה.
בתיה כהנא דרור:
אני אמא לשלושה חיילי מילואים. אני מבקשת רק לדבר עד הסוף, אני חיכיתי פה מהבוקר.
בתיה כהנא דרור:
אנחנו מדברים על סעיף שירות לאומי אזרחי, אבל אתמול אתם אישרתם 280,000 מילואימניקים בצווי 8.
בתיה כהנא דרור:
אני אסביר, לוחמים ותומכי לחימה. צווי 8, שזה הצורך כנראה, אם אישרתם את זה זה כנראה הצורך. אנשים שישרתו בשירות לאומי אזרחי לא יוכלו לקבל צווי 8 כי אתם יודעים מצוין שמה שצריך לביטחון המדינה זה אנשים שיוכלו להיות מגויסים בצווי 8. אתם יודעים שזה הצורך, לכן זה לא רלוונטי.
לפי הפרסומים לקח לכם 18 דקות, לוו...
ינון אזולאי:
רק תציגי את עצמך, את בעמדה פוליטית פה. את לא סתם מארגון, את מספר 8 בישראל ביתנו, אז תציגי גם את זה, שיידעו את זה.
ינון אזולאי:
אני מותר לי כי נבחרתי, היא לא נבחרה, זה ההבדל ביני לבינה. אז תציגי את עצמך בהגינות. את בישראל ביתנו מספר 8, תגידי אני מהמקום הזה, זה בסדר גמור. עכשיו תמשיכי לדבר, אבל את הגילוי הנאות תעשי.
ינון אזולאי:
זה רלוונטי. את פונה אליי, אני פוליטיקאי, את פוליטיקאית, תגידי שאת מייצגת את ישראל ביתנו, הכול בסדר, עכשיו תמשיכי לדבר.
בתיה כהנא דרור:
ב-18 דקות אתה קבעת את מצבם הנפשי של המילואימניקים שמתערער מיום ליום. כולנו שמענו הבוקר לוחמים במצוקה קשה מאוד, כולנו שומעים את הלומי הקרב ועל אחוזי ההתאבדויות. אי אפשר באמת לעשות מאות ימי מילואים בשנה ולהישאר שפויים, אי אפשר. אולי חברי הכנסת החרדים לא יודעים את זה כי הם לא מכירים את זה מהבית. אי אפש...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני כן, מה זה לא? ביקשתי לדבר על הסעיף. אני כן כי אני רוצה לשמוע את כולם.
בתיה כהנא דרור:
ודאי שאני מדברת על הסעיף, ולפטור עשרות אלפי חרדים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לסעיף עצמו. את רוצה להשלים את המשפט? תשלימי אותו, נקודה וסיימנו.
בתיה כהנא דרור:
אני רק אומר שכאמא לבחור ישיבה שהוא סגר את הגמרא ב-7 באוקטובר ונלחם והוא איש תורה, אני מבקשת להוריד מסדר היום את הביטוי תורתו אומנותו כהכשרה לאי גיוס, זו הרפורמה הכי גדולה ועקירת דבר מהתורה.
בתיה כהנא דרור:
חברי הכנסת החרדים שיושבים פה מחללים את ה' והם רפורמים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מה זה לא רוצים לשמוע? הוספתי לך אפילו את הדקה. ביקשתי לדבר על הסעיף עצמו ואני רוצה לשמוע את כולם.
ענבר הרוש גיטי:
גילוי נאות, אני מעורבת במפלגה של גדי איזנקוט, מפלגת ישר, אני אומרת את זה.
ענבר הרוש גיטי:
תודה רבה. וגם הייתי מנכ"לית אחריי וגם ניהלתי את מתווה השירות במשרד הביטחון וגם כתבתי כל מיני וריאציות של חוק שירות ישראלי וגם עבדתי לא מעט עם השירות האזרחי ואני רוצה להתייחס לנושא של השירות האזרחי.
אני רוצה להסביר איך עושים גיוס או איך מביאים צעירים לשירות האזרחי כי אני חושבת שחברי הוועדה לא מבינים ...
שירה אמסילי:
כבוד היושב ראש, אפשר? אני ביקשתי את רשות הדיבור ואני אמורה לקבל אותה ואני רוצה להתחבר למה שענבל אמרה ולדבר על הסעיף.
משה טור פז:
ואני אשמח להמשיך את סוגיית הנתונים מצה"ל.
ינון אזולאי:
בועז, אני חושב שארגונים צריכים לדבר אחד מכל אחד, עם כל הכבוד.
שירה אמסילי:
לא דיברו מהארגון שלי, חבר הכנסת ינון אזולאי.
ינון אזולאי:
דיברתי בכלליות. אני חושב שארגונים באים אחד אחד.
שירה אמסילי:
אני גם התחלתי וגם הנציגה שלנו שהייתה פה בבוקר לא קיבלה רשות דיבור, רק לפרוטוקול, ינון אזולאי.
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל, גברתי, בלי לכעוס, את תדברי. האם מהארגון שלך מישהו דיבר? אי אפשר כפילויות.
שירה אמסילי:
אני רוצה לדבר על הסעיף כמבחן. בועז, בפעם שעברה גם דיברתי כחוקרת, שים לב למה שיש לי להגיד כי אני באמת רוצה למידה. אמרתי לאביחי בוארון, מאוד העליב אותי שהוא אמר שאנחנו לא לומדים את החוק, כי אנחנו לומדות את החוק, למדנו את החוק לפרטיו ואני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם, אביחי בוארון, בואו ננסה לסדר את הלא...
ינון אזולאי:
כל אחד בא לפלוט פה מה שיש להם, תן להם, שיפלטו.
שירה אמסילי:
ינון, איך אתה מרשה לי לקרוא להנהגה החרדית?
היו"ר בועז ביסמוט:
הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון. הנה אני אומר לך את זה. בבקשה, תמשיכי. זה עושה לך הנאה, זה משדרג את הסרטון.
מאיר פרוש:
אנחנו יכולים לשלוט על הרבנים שלנו? זה שטויות.
שירה אמסילי:
ההנהגה החרדית מסרבת להיות איפה שהיא לא שולטת והלאקונה שיש בשירות הלאומי של 10% זה בדיוק הלאקונה שיש, כבוד חבר הכנסת ביסמוט, בכל החוק. מי שרוצה פירוט מוזמן לראות את הפודקאסט שאני התראיינתי אצל תמיר דורטל והסברתי את זה באריכות. כאן אין אפשרות להגיד את זה, אבל הנקודה היא כזאת, הצבא לא ממיין, ועדת רבנים...
ינון אזולאי:
רק לתקן אותך, אין ועדת רבנים, אני לא יודע על מה את מדברת.
שירה אמסילי:
השורה התחתונה היא שכל עוד ההנהגה החרדית שולטת במנגנון ובברז לא יבוא אף אחד.
שירה אמסילי:
אני חוזרת לשירות האזרחי. השירות האזרחי, הם רוצים אותו ולא שירות, כי בו הם מושלים.
משה טור פז:
אני אשמח לקבל את הנתונים שביקשתי קודם.
שרון ניר:
יש כאן עוד התייחסות, בועז, גם לוחם.
היו"ר בועז ביסמוט:
רק שנייה אחת. אנחנו טרם דיברנו על כל סעיף 26ח, מי שרוצה להתייחס לזה כמובן יתייחס לזה. אנחנו הקראנו את זה היום.
מאיר פרוש:
אתה יכול להתייחס מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא יכול להגיע לפה? אולי אתה יכול להסביר לנו?
מאיר פרוש:
למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי, אני רוצה להבין. אין לי קשר, לא עם בועז ביסמוט, אני שואל אותך למה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, המשרד הכי רלוונטי לחוק הזה, לא יכול לדבר? למה אתה כן יכול לדבר?
משה טור פז:
פרוש, זה נכון שאתה רוצה לקרוע את החוק הזה?
משה טור פז:
שאלה טובה, שאלה מעולה, אבל גם אני שואל אותך שאלה טובה.
מאיר פרוש:
למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי למה אתה כן? במה אתה יותר חשוב מהם? תגיד, אני לא מדבר. למה הן לא יכולות לדבר?
מאיר פרוש:
אתה בא ממשרד שאסר עליהם לדבר, תסביר למה.
ינון אזולאי:
אם אתם מדברים על סתימת פיות, זה סתימת פיות מה שנעשה. היועצת המשפטית לממשלה סותמת את פיה של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אף אחד לא יכול להכחיש את זה פה, אלא אם כן תכחיש את זה, תגיד לנו שזה לא נכון. זה סתימת פיות של היועצת המשפטית.
מאיר פרוש:
בכל נושא אתה חייב לתת את הדעה שלך? למה אתה כן והם לא?
שרון ניר:
עם כל הכבוד, חבר הכנסת פרוש, חסרים חיילים לצבא. עזבו אותנו מהוויכוח עכשיו בין היועצת המשפטית לממשלה ליועצת המשפטית למשרד הביטחון.
שרון ניר:
זה לא מעניין אותי, מעניין אותי עכשיו להבין איך אנחנו מביאים חיילים לצבא ובזה אנחנו צריכים להתמקד.
מאיר פרוש:
אבל למה אתה מדבר? איך אתה לא מתבייש?
משה טור פז:
סליחה, חבר הכנסת פרוש, זה שסותמים למישהו אחר את הפה לא אומר שאתה יכול לסתום לו את הפה.
שרון ניר:
אני רואה שעברנו לסתימת פיות, אנחנו גם יודעים לסתום את הפה.
דרור גרנית:
- - - בכל הנקודות שעלו לאורך הדיון הזה.
דרור גרנית:
בחוק 2014 הותוו לכתחילה מסלול אזרחי ביטחוני ואזרחי חברתי ובעצם לא כל כך הבנתי מהנוסח של הטקסט שמונח לעיני הוועדה מה צפוי לעלות בגורלו של המסלול החברתי. אני שואל את זה בגלל ההבחנה שהעלה פינסקי שהוא הבחין בין שתי שאלות, אחת, מי רשאי להצטרף, והשנייה, מי ייכלל במניין היעדים. הוא אמר, בסדר, אנחנו לא מבקש...
שרון ניר:
צריך לענות לזה כי אני לא מבינה.
ראובן פינסקי:
על פי מה שכתוב בהצעת החוק המסלול החברתי, לא יוכלו להצטרף אליו יותר החל מהרגע שהחוק יעבור.
משה טור פז:
רק לחרדים בהקשר הזה של החוק הזה אין חברתי.
ינון אזולאי:
בגלל השוויון, הם לא דואגים עכשיו, רק לחרדים זה ייסגר.
משה טור פז:
מירי, זה אומר שעד כאן כל זה התייחסנו? האם התייחסנו לסעיפים הקודמים של בעלי התפקידים? למה אנחנו עוברים ל-ח? לא נגענו באחרים.
משה טור פז:
מה הפרוצדורה? גברתי, קחי לך מיקרופון, היא מדברת, בינתיים כל חברי הכנסת מתכוננים, הראשון יהיה אלעזר שטרן, אחריו טור פז, שרון ניר, ינון אזולאי.
שרון ניר:
רק, אדוני, תסביר איך קפצנו לשם.
מירי פרנקל-שור:
לא קפצנו, אנחנו ייחדנו את הדיון היום בחוק השירות הלאומי אזרחי.
מירי פרנקל-שור:
הוועדה הודיעה שהדיון הזה יתרכז בשירות הלאומי אזרחי ואנחנו נוגעים בו לאורך כל החוק, ואנחנו כבר הודענו.
אתי פרץ:
תודה, אדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, אני רוצה להזכיר - - -
אתי פרץ:
לזה אני אתייחס. אני לא אגע, לא בבעיות החוקתיות ולא המשפטיות שיש, את זה יש לכם, אני רוצה להזכיר שבמתווה שלנו השירות האזרחי ביטחוני כולל שירות מילואים. לא מילואים צבאיים, לא מדים, אבל מצב שבו אותו אדם, א', עושה לפחות שנתיים, ו-ב', הוא משרת 30 יום בחלוקה מותאמת בתפקיד, אם זה במד"א או אם זה במכבי אש או ...
שרון ניר:
מירי, כל 26ח אנחנו מתייחסים עכשיו?
אלעזר שטרן:
כמה נקודות. אחת, מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות ושמלאו לו 20 שנה. זה עלה פה בין השורות יותר מפעם אחת, וגם, שי, בהתאמה למה שחסרים לנו, ללוחמים ולתומכי לחימה, שגיל 20 הוא בלב העניין של ההתאמה. כיוון שגיל 20 הוא בלב ההתאמה של שירות קרבי ושל תומכי לחימה, אז למה אנחנו שמים כאן את העניין של ג...
אלעזר שטרן:
לא, אבל עכשיו יש לי שאלה אליך, שי. כיוון שחלק גדול מהניסוח פה, 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', זה גם היה קיים קודם, אני לא רוצה להגיד לקצין בצה"ל, לתת אלוף, תסתכל לי בעיניים, אז אני לא אומר לך את זה, אני מכבד, אבל אני באמת שואל, מה אומר הניסוח הזה? אני אגיד לך מה אני מבין שהוא אומר, זה...
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, אנחנו מבינים את זה בדיוק מה שאתה אומר, למרות שלא כתוב לאחר שבחן ומיצה את כל האפשרויות, ברור שהוא בחן שהוא בחן והוא מיצה.
אלעזר שטרן:
אבל, מירי, אנחנו יודעים שזה לא ככה. אם ככה בוא נלך הפוך - - -
אלעזר שטרן:
סליחה, פרוש, אני הייתי קצת במקומות האלה, אני מבין את זה, תאמינו לי. אם זה ככה אז בוא נכתוב לאחר שלא נמצא מתאים, מה הבעיה? כשאתה כותב את זה כמו שאתה כותב את זה אז אתה שם עליו משקל שכל השירות הלאומי יבוא ויגיד לי תן לי אותו, הוא רוצה, זה כאילו הפוך ממה שאנחנו רוצים להשיג פה. מה השורה הזאת אומרת לי? הי...
אלעזר שטרן:
נכון, אני כעוס. אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש.
אלעזר שטרן:
הצעתי את הניסוח 'ונמצא כלא מתאים'. עוזי דיין, אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל, אני הצעתי ניסוח אלטרנטיבי, ובלבד שלא נמצא מתאים לשירות קרבי או תומך לחימה.
שי טייב:
קודם כל הפנית את השאלות אליי, אני לא כתבתי את הסעיפים האלה. אני חושב שכולם יכולים לשרת בצה"ל, כולל התמונות היפות שראינו פה של השירות הביטחוני-אזרחי, של חבר'ה מהשב"כ, יכולים להיות גם בצה"ל, בצה"ל יש היום מגוון רחב מאוד של מסלולים, כולם מכירים ויודעים לצטט, כולל מסלולים לא במדים, התקדמות שהתחילה בקודק...
אלעזר שטרן:
אני רוצה לחדד את זה, לדעת שהבנתי נכון, שיש אנשים שנמצאים אצל ראובן שיכלו להיות לוחמים ותומכי לחימה?
שי טייב:
לא אמרתי עוד לוחם ותומך לחימה, אמרתי לשרת בצה"ל.
שי טייב:
יכולים לשרת בצה"ל ולשמור על החרדיות שלהם. כי זה מה שמונע מהם וכרגע הם הולכים לשירות האזרחי. תיכף אני אגיע לסוגיית הגילאים, כי אמר פה ראובן, אני ניהלתי את מי נכנס וגם קבענו מדיניות, לכן רוב האנשים שהלכו עד עכשיו הם מבוגרים. אבל בוא נניח שיש בחור צעיר וכן הלאה, הוא יכול לשרת בצה"ל והיום במצב הנוכחי יכ...
שי טייב:
רגע, אני אומר. ובכל זאת אני חושב שנכון גם לקבע את זה כדי שזה לא יעמוד בפני מישהו שאומר רגע, למה לא שלחת את פלוני לשירות האזרחי? יכולת, ולא עמדת ביעדים. אז הנה התשובה שלי לשאלות שלך - - -
מירי פרנקל-שור:
דבר אחד קשה להבין בעמדה שלך, מצד אחד אתם אומרים שחסרים לכם חיילים, 12,000 חיילים בחלוקה מסוימת, לוחמים ותומכי לחימה, אתה מוסיף ואומר שכל אחד יכול לשרת בצה"ל, אני לא מצליחה להבין את העמדה שאתה מציג של צה"ל, מדוע אתם מסכימים להעביר חיילים לשירות האזרחי ביטחוני?
שי טייב:
אני לא אמרתי שאני מסכים - - -
מירי פרנקל-שור:
זה לא עניין של מסכים, אתה צריך לתת כאן עמדה שאני מבינה אותה שאתם כן מסכימים. בצד אחד אתה אומר שחסר לך חיילים, כולם יכולים להשתלב בשירות הצבאי, ומצד שני, להעלות אותם לגיל 21 - - -
ינון אזולאי:
ולהזכיר שיש כאלה מפה שהולכים למשטרה, במקום שהצבא ישלח. חלק גם יכול לתת וגם נותן מענה. זה מה שהוא אומר, זה ייתן לו מענה וזה יחסוך.
מירי פרנקל-שור:
אבל השאלה היא עקרונית, זה לא עניין של ניהול כוח האדם. אי אפשר לבוא ולומר יש לי צרכים מסוימים, 12,000 חיילים, ומצד שני גם להסכים לפתוח את שערי השירות האזרחי וגם להוריד את הגיל לגיל 21.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, אני יכולה להוסיף לשאלה של רח"ט תומכ"א?
שי טייב:
זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו. אמרתי, קודם כל יש סעיף שעומד לנגד עינינו. אנחנו לא הסכמנו, אני מתייחס לסעיף. בתוך הסעיף הזה, כדי למצות אנשים ללוחמים אני מציע לא לקבל את גיל 19 וגיל 20 שכתוב פה - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל לא מדובר רק בלוחמים, מדובר בתומכי לחימה ועוד - - -
ינון אזולאי:
אבל הוא בעצמו יכול לא לקבל אותם, זו אחריות שלו.
ינון אזולאי:
נותנים לו מדיניות, הוא מבצע את המדיניות, מה את רוצה ממנו?
שי טייב:
אני מתייחס למה שכתוב ואני חושב שמה שכתוב פה, ה-19 ו-20, יביא לזה שאנשים שיכולים לשרת כלוחמים וכתומכי לחימה ביחידות קצה, לא נשואים, לא זה וכן הלאה, יימנע מהם בגלל הדבר הזה ולכן אני מציע להעלות את הגיל.
שי טייב:
מירי, את כל כך על זה שאת לא מקשיבה למה שאני אומר. 21 לנשואים ו-23 לרווקים, לא 21.
ינון אזולאי:
רק להזכיר שמי שקבע את הגילאים האלה זו הייתה ועדה מקצועית של משרד הביטחון שאז קבעה את זה.
ינון אזולאי:
סליחה, אבל אז הייתה ועדה מקצועית שדיברו על זה אותם אלה שלא הגיעו לצבא, ואותם אלה יכול להיות ש - - -
ינון אזולאי:
זה לא עניין לבוא לפה, לזרוק איזה משהו, תלכי למה שהיה פה קודם כל היום.
מירי פרנקל-שור:
ינון, לא יכול להיות שבסופו של דבר הוועדה הזו מתבקשת להאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים ואחר כך בצו המקצועות את שירות המילואים מגיל 40 ל-45 ו-49 כאשר אומר רח"ט תומכ"א שאפשר למצוא תפקיד ל כל חייל.
ינון אזולאי:
אבל יש עוד משהו שאנחנו לא רוצים אולי לשמוע, השירות האזרחי, אותם אלה שהולכים אליו כמעט בטוח שלא יגיעו לצבא, וגם רח"ט תומכ"א אומר שזה באחריותו להגיד שהוא לא רוצה אותם בשירות האזרחי, הוא לא מאפשר להם את זה, ואז יכול להיות שהם יבואו אליו לצבא.
שרון ניר:
ברשותך, אני רוצה את כולנו להחזיר חזרה, אתם יודעים, עיניים על המטרה, אמרתי את זה היום כמה פעמים, עיניים על המטרה, המטרה שלנו לא לייצר שבילים עוקפים ללוחמים אלא קודם כל לשים את כל כובד משקלנו כדי למצות בסוף כמה שיותר לוחמים בגילאי 18 עד 23, שזה הגיל האפקטיבי פחות או יותר ללוחמים, בטח עובר 7 באוקטובר ש...
שי טייב:
למה מה שאמרתי עכשיו לא פוגע בול במה שאמרת?
שרון ניר:
כי אני מסתכלת על הסעיפים הכתובים והלא מחוקים באדום.
שי טייב:
את פונה אליי ומטיפה לי על מה שכתוב? אני אומר משהו אחר.
שרון ניר:
לא, אני אומרת את התייחסותי לעמדה שהציג אותה חבר הכנסת בועז ביסמוט - -
שי טייב:
אין בעיה, לא להגיד לי 'אדוני' כאילו אני אמרתי.
שרון ניר:
- - מתווה ביסמוט, מתווה ש"ס, מתווה אני כבר לא יודעת של מי זה, מתווה שמוצג על ידי יושב ראש הוועדה. אני לא מסתכלת על רח"ט תומכ"א.
שרון ניר:
אדוני, אני חושבת שכל מה שמחקת כאן באדום טעות, טעות מרה. זה בדיוק יצרת שביל עוקף לתפקידי לחימה. אני רוצה לומר דבר כזה, בשורה התחתונה אני חושבת שאנחנו צריכים להפעיל את כל כובד משקלנו על הציבור החרדי שיביא כמה שיותר לוחמים ותומכי לחימה, גיל 21, גיל 23, הסעיפים האלה כמו שהם מנוסחים, לא טוב, צריך לחזור ו...
יעקב אשר:
שאלה בעקבות גם הדברים של שי וגם של היועצת המשפטית. אלעזר דיבר מקודם על זה שבוחרים אנשים לתפקיד מסוים, הרי מי שבכל זאת בוחר איפה לשים אותו זה לא פינסקי, זה הצבא, בוחרים לתפקיד מסוים ויכול להיות שהוא יכול להיות קרבי או משהו כזה. שאלה מצוינת של אלעזר, ואחר כך שמענו את מה שאמרה היועצת המשפטית, ואני שואל...
מירי פרנקל-שור:
זו לא השאלה שמונחת כאן, השאלה שמונחת כאן לדיון היא האם השירות האזרחי הוא חלופה לשירות הצבאי, זו השאלה.
שרון ניר:
החייל החרדי כשהוא מתגייס לצבא גם הוא יעמוד בפני כבודו שיחליט אם הוא יהיה לוחם או ב-8200, אותו דבר.
יעקב אשר:
לא, את רק מפריעה. אני שתקתי כשדיברת. הנה תראה, ד-מו-קרט-יה. ישראל ביתנו.
יעקב אשר:
לא, שרון, לא. אני באמצע לדבר עם היועצת המשפטית ואת גם מסיטה לי את קו המחשבה. אני אומר, הסוגיה שנמצאת על השולחן אני יודע, ומה הסיבות שהיא נמצאת על השולחן, נכון שאנחנו לא אינטליגנטים אבל אני יודע, במקרה, מה שאני שאלתי זאת שאלה אחרת, בגלל שהסיבה למה זה על השולחן, שירות אזרחי או לא, הוא מסיבות אחרות למה...
שירה אמסילי:
אין בעיה, יעקב אשר, תעשו כולם מיון בבקו"ם והצבא יחליט עליכם, אבל אתם נמנעים מלמיין את החבר'ה שלכם.
שירה אמסילי:
אמרתי הערה עניינית, זה לא היה הערת ביניים.
שירה אמסילי:
אני יוצאת. האמת שכל כך משעמם שזה לא הפסד גדול.
היו"ר בועז ביסמוט:
בשם חבריי פה אני סולח לך ולא נפגע. שלום, גברתי, ואני מצטער שהיה לך משעמם, את היית מאוד מעניינת.
אלעזר שטרן:
אני אתייחס למה שחבר הכנסת יעקב אשר אמר וגם לתשובה שלך, לצה"ל אין את הפריבילגיה לשחרר את מי שבא לו. אין לו את הפריבילגיה לשלוח אנשים לשירות לאומי, יש מספר שמייחסים אותו בהיסטוריה של צה"ל שכאילו רבין נתן את האישור לצבא על סעיף אי התאמה 2.4, יש כאלה שאומרים שזה היה 2.7 - - -
אלעזר שטרן:
אחוז. הצבא לא יכול לחרוג מזה בגלל המון דברים שיש בעניין הזה, משמעות של צבא העם, הנטל על המילואים לדוגמה, אתה תשחרר כמה שאתה רוצה, תיקח רק את הכי טובים ובסוף תגיד ששירות חובה הוא חמש שנים. יש כל מיני דברים שיש לזה משמעויות. התשובה לחבר הכנסת יעקב אשר היא שהצבא יכול להחליט בתוך הצבא מי הולך לאן.
דרך א...
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת אשר, זו באמת שאלה של הסדר ראשוני של הכנסת. הכנסת צריכה לשרטט את גבולות הגזרה לצה"ל, האם אתה מעביר מלש"בים לשירות האזרחי או לא. זה לא שאלה של הצבא, זו הכרעה ערכית של הכנסת, זה מה שנקרא הסדר ראשוני.
יעקב אשר:
מירי, שתהיי בריאה, זה ודאי. בזה אני מסכים, פה אלעזר ואני, אנחנו נצטרך להחליט, זה מצוין. אבל הם באו לערער על זה בגלל התהליך, בגלל התוצאה של התהליך, פה אמרתי שבתוצאה של התהליך בסוף מי שהוא דלת היציאה או הכניסה, איך שתקראי לזה, זה אותו אחד שאתם סומכים עליו גם כשהוא עושה את זה כל יום.
יעקב אשר:
עוד פעם, הבנתי, אני רק נראה אחד שלא מבין.
יעקב אשר:
כי אלעזר טען ברמה הפרטנית, ובצדק מבחינתו, ואני עניתי על הרמה הזאת, זה הכול.
יעקב אשר:
ברור. אבל אנחנו יושבים פה כדי לאפשר או לא לאפשר.
(היו"ר ינון אזולאי)
אלעזר שטרן:
א', יכול להיות שהגיע הזמן שיגידו לצבא מה הזכות שלו לתת פטורים, כמה. אולי שי יודע, יש לך מגבלה כמה אתה יכול לא לגייס על אי התאמה, על קב"א נמוך, או כמה שאתה רוצה אתה משחרר?
שי טייב:
כשעושים הערכת גיוס עושים הערכה, כמה אנחנו מעריכים שלא יעמדו בסיפי הגיוס.
אלעזר שטרן:
אתה יודע שיש נשר בטירונות של 10%, אתה יכול להחליט מראש לא לגייס 12% מהמחזור?
שי טייב:
מה זה אני יכול להחליט מראש?
שי טייב:
אני עומד קודם כל בפני הצורך שלי לגייס כמה שיותר ולהגדיל את הצבא ולאגף את המרחב. האם אני בין לקבוע 2.4% או 2.6% צריך נניח אישור? זה בסמכותי כרח"ט תומכ"א. אם עכשיו אני אגיד 10% כנראה שאני אצטרך להסביר למה אמרתי 10%. זה יש שכל ישר.
אלעזר שטרן:
היה פעם ראש אכ"א שאמר את המשפט הבא, אני לא רוצה לגייס לצה"ל כאלה שאנחנו צריכים להשקיע בהם יותר משהם ישקיעו בנו חזרה. אני כמובן התנגדתי מאוד לעניין הזה.
שי טייב:
אנחנו משקיעים הרבה במלש"בים.
אלעזר שטרן:
וגם אמרתי לאותו ראש אכ"א שזו לא זכותו, כיוון שעל פניו יש חיילים בצה"ל שאנחנו יודעים שהצבא משקיע בהם - - -
אלעזר שטרן:
לדוגמה, מכיוון שהצבא מסתכל גם על טובת המדינה, לא רק על טובתו.
שי טייב:
הם חיילים אפקטיביים. בן אדם לפעמים צריך עזרה בכניסה, אבל הם חיילים אפקטיביים.
אלעזר שטרן:
מאה אחוז. אחרי שאמרנו את זה אני חושב שכדי שנוכל להישיר מבט לשורות האלה ושהם לא יהיו סופר נוזליות וכשכתוב שם 'לאחר שבחן' זה כלום, מה זה לאחר שבחן? כל אחד אתה בוחן, אין גבולות לכמה שאתה בוחן.
יעקב אשר:
אמרה לך היועצת המשפטית מה הפירוש 'לאחר שבחן'.
יעקב אשר:
את אמרת מקודם שהמילים 'לאחר שבחן' - - -
יעקב אשר:
לא, את הסברת מקודם, אני שמעתי אותך, את אמרת הוא בחן ומצא את מה שהוא צריך לראות.
מירי פרנקל-שור:
הוא עשה את כל התהליך והגיע למסקנה שאין לו מה לעשות בצה"ל. זה מה שאני מבינה.
יעקב אשר:
יפה, צריך לכתוב את זה כאילו? את הסברת שזה המסלול.
אלעזר שטרן:
התשובה שקיבלתי מתת אלוף שי טייב על זה שהפתרון לכאלה שהם אולי כן יתאימו להיות קרבי, איך נתמודד עם זה מול הסעיף שכתוב 'לאחר שבחן'? נעלה את הגיל ואם נעלה את הגיל, נכון שאנחנו מגבירים את הסיכוי להיות קרבי בגיל 21 או 23, תלוי נשוי או לא נשוי, אבל זה כאילו בא לענות על זה שלאחר שבחן. מה שאני אומר, אנחנו יו...
אלעזר שטרן:
ולכן מה שצריך להיות כתוב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלאחר שבחן ומצא שאינם יכולים לשרת בצה"ל לפחות בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, אני לא מדבר על דברים אחרים, נגיד שאותם הוא יוכל להפנות ולא רק 'לאחר שבחן'. תודה.
(היו"ר בועז ביסמוט)
משה טור פז:
יש לי שתי שאלות לשי טייב, אבל אני מודה שגם אחרי הפינג פונג פה בין מירי ואלעזר ויעקב, לא ברורות לי כמה נקודות לפני כן. ראשית, אם הבנתי את עמדתכם נכון, שי, אתה חושב שבהינתן שיש דבר כזה שירות לאומי אזרחי, המספרים 19 ו-20 בחוק הם לא המספרים הנכונים ואתה היית משנה ל-21 ו-23. אבל האם עמדתך המקצועית כצה"ל ...
שי טייב:
אני חושב שעניתי על זה קודם. האינטרס שלי זה להגדיל את מספר המשרתים בצה"ל ועניתי קודם שבאופן שבו זה מנוסח עכשיו שאין הקשר בין זה שיותר אנשים הלכו לשירות האזרחי ביטחוני ובתמורה לזה פחות אנשים צה"ל הצליח לשלוח, זה לא משרת את ה - - -
משה טור פז:
המשמעות של לא משרת, היועצת המשפטית כבר הביעה את דעתה בכתב, אני מבין שגם לעמדתך כלילת ה-10% האלה בחוק לא משרתת את תכלית החוק כמו שאתה מבין אותו.
שי טייב:
לא משרתת את עניין תוספת החיילים לצה"ל, בלי המשלים של זה שדיברתי עליו קודם וחבר הכנסת סולומון הסביר אותו יותר טוב ממני.
יעקב אשר:
אבל האם זה תורם לתהליך? אתה מגייס, אתה - - -
יעקב אשר:
אה, הוא לא אחראי לתהליך? הבנתי, הוא רק צריך לצאת ידי חובה הריני מגייס, לא הצלחתי, תודה רבה, שלום.
יעקב אשר:
נגמר, אות מתה. זה מה שאתה רוצה הרי, לא?
משה טור פז:
לאחר שבחן את הצבתו בשירות סדיר, אתה יכול לפרט איך אתה בוחן את אפשרויות ההצבה? כלומר יש פה כל מיני תהליכים שאתה עושה, מה הקריטריונים העיקריים שלך לבחון אפשרות הצבה?
שי טייב:
אני מנסה להבין האם אנחנו יצרנו מסלולים שהם מסלולים רלוונטיים וגם דומים. הרי חלק מהאנשים הולכים למקומות שיש לידם חיילים, אפשר גם לשים אותם בצורה כזו. אנחנו פעלנו בהקשר הזה עד כה באיזה מתכונת של עד כמה אנחנו שמים. האם הבחינה היא בחינה אמפירית מוחלטת? היא לא בהכרח בחינה אמפירית מוחלטת, היא בחינה שאנחנו...
אלעזר שטרן:
איך זה? אז איך 'לאחר שבחן'? איך אתה יודע אם הוא לא עבר מיון מלא?
שי טייב:
אני מדבר על המסלולים שאני מציע, עוד לפני לאיזה מסלול הוא מתאים אני פותח את כל המסלולים הרלוונטיים.
אלעזר שטרן:
לא, כשכתוב 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', אני שואל, הרי 'שבחן את כל האפשרויות' הוא מוכרח לעבור צו ראשון, קב"א, דפ"ר, כושר, מבחן בריאותי.
מירי פרנקל-שור:
באופן עקרוני כן מוצע בהצעת החוק שהוא צריך לעבור בהתאם להוראות סעיף 3 ו-5 את כל התהליך.
עוזי דיין:
הוא בחן והחליט. אל תנסו למשטר דבר שאי אפשר למשטר אותו.
משה טור פז:
ביחס למה שהעירה קודם ענבר גיטי, בסעיף 26ח(ג) מדובר על מי ששירת וניתן לו אישור על השלמת השירות. כרגע המצב בחוק הנוכחי והוזכר כאן, בצדק, שיש כאן גם אפליה וגם שוני לעומת מה שקורה בארצות אחרות, כי אנחנו נותנים פה מסלול של 24 חודשים אל מול שירות שהוא 32 ויכול להיות שהממשלה תרצה להאריך אותו, אתם מבקשים לה...
שי טייב:
אני חושב שככלל קודם כל שירות ביטחוני אזרחי לא שווה ערך לשירות צבאי, זה ברור בעצם המהות. מירי הגדירה את זה קודם טוב מאוד. כל מקום שבו דווקא ההקלה או ההטבה, איך שתקרא לזה, הולכת לטובת השירות הצבאי זה יכול לשרת את העניין הזה, זה ברור.
משה טור פז:
עוד שאלה. דיבר על זה חבר הכנסת בוארון קודם ולא שמעתי את התייחסותך לעניין, כי אחד הדברים שבהם השירות האזרחי-ביטחוני מפלה בו לטובה זה אי ההימצאות של מילואים. אם יקרה, מה שאני חושב שלא יקרה, אבל נגיד שיקרה, והחוק הזה יעבור עם השירות האזרחי-ביטחוני, האם אתם תרצו בכך שתהיה לכם אפשרות לעשות הכשרה ל-10% הא...
יעקב אשר:
הוא יכול לסגור את זה איתו, אם הם יכולים לשנות את זה.
שי טייב:
אני אחלק את זה לשניים. אם הכוונה פה למילואים שהוא עושה באותו גוף שבו הוא עשה את השירות האזרחי אז מן הסתם - - -
שי טייב:
כן, ואמרתי את זה לפני שני דיונים, כי נשאלתי את השאלה הזו, שאנחנו מסוגלים לקרוא לאנשים בחזרה, לעשות להם הכשרות כמו ההכשרות שעשינו, מי שמכיר הלכה למעשה, שלושה שבועות שהופך אותם לרובאי 03, מכניס לכיתות כוננות, מכניס למקומות כמו אלו"גים, מדרגה אחת, מה שנקרא לא מצריכים רובאות 05 וככה למצות אותם.
שי טייב:
אני מציע שכמו שנאמר פה, הפוקד יהיה רשאי, כי בסוף זה גם תלוי באיזה משימות.
אלעזר שטרן:
אבל, שי, אם אתה שם אותו עכשיו יחד עם חיילים נגיד בקריה וחייל בקריה בגלל שהוא עשה רובאי 02 יכול להשתתף בשמירות מחנה, יש לו תורנות, שם לפעמים לוקחים אותם גם לתגבור יישובים באיו"ש. אני מבין שאותו אחד, בגלל שאתה אומר לי אולי אני פעם אעשה לו הכשרה כשהוא יגיע למילואים, אני אומר שאם אתה עושה לו את ההכשרה ע...
אלעזר שטרן:
תעשה אותו חייל, זה בדיוק העניין. איך אתה יכול לעשות לו אחר כך?
יעקב אשר:
זה במילים אחרות הוא לא רוצה שירות אזרחי-ביטחוני, מהבוקר הוא אומר את זה ומותר לו להגיד את זה.
יעקב בליטשטיין:
מירי, אי אפשר לעשות הכשרה למישהו שלא התחייל, מה אתה רוצה עכשיו? מה שאתה אומר, אתה אומר: בוא נחייל אותו.
אלעזר שטרן:
אבל הוא דיבר, מה אתה רוצה ממני? קובי, מה קרה לך? אתה לא מבין? אני מדבר עברית.
יעקב בליטשטיין:
אני גם מדבר עברית. איך הוא יכול לעשות 02 אם הוא לא מתחייל?
אלעזר שטרן:
אבל הוא אמר את זה שהוא יעשה, אז למה הוא אומר שהוא יעשה 02?
שי טייב:
אני רק רוצה לסכם את הדבר הזה, יהיה אפשר אם יוחלט לעשות את הדבר הזה, טירונות והכשרה ולשלב אותו במערך המילואים, כמו שהרבה משתלבים אחרי שהם כבר בפטור וכן הלאה. יש פה תמיד איזה חשיבה כזאת שזה אוטומטית יחליף חייל מילואים, צריך להגיד, לא כל חייל מילואים מחליף כל חייל מילואים. בוא נשים את זה בפרופורציה.
משה טור פז:
אדוני יושב הראש, האם זה בסדר שהוא ימסור את המספרים עכשיו?
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא ימסור, אני אגיד לו מתי. אלון שוסטר, בבקשה. אלון שוסטר עוד לא דיבר, אז לא להפריע לו.
אלון שוסטר:
שלום לכולם. הוא שמע, בדרך לירושלים, דיון רציני, אנשים רציניים. אני חושב שאנחנו נוגעים בלפחות מחלק מליבת הסוגיה. הדבר העיקרי שאני רוצה לומר זה שברור שהשירות האזרחי-ביטחוני עם היחידות הביטחוניות, יחידות הסמך, ראש הממשלה, משטרה, בט"פ וכו', הוא עניין נחוץ ורציני וחשוב והוא מרכיב בתוך מתווה שירות כולל.
מ...
ינון אזולאי:
זה לא נכון, זה לא סלע מחלוקת. מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד - - -
אלון שוסטר:
זה צריך לבדוק בצורה מאוד מדוקדקת מה זה נקרא לא לומד בישיבה וכו'. אני לא צללתי לפרטי הפרטים, אבל אני סמוך ובטוח שאתם עושים את זה, כולם צריכים להגיע למאגר, לארנה, לכיכר העיר ששם מתגייסים עם קדימות לצה"ל. אם זה מה שכתוב כאן, בסדר. מהניסוחים או מניסוחי הניסוחים אני מבין שיש יותר מדי חופש פעולה, חופש הכר...
יעקב אשר:
שאלה, שי, ברשותך, כדי שנבין מה עומד על השולחן, כמו שאומרת היועצת המשפטית. מה שאני לא שואל, אלא מתעניין, זה נראה לי הדבר ההגיוני, שבסוף בשיקול הדעת, גם היום כשזה עובד היום בשירות אזרחי-ביטחוני - - -
שרון ניר:
יעקב לא התייחס כבר לסעיף הזה? לפני חצי דקה הוא התייחס לאותו סעיף.
יעקב אשר:
איך היא לא מפריעה לי. אני יושב לידה, מסביר לה כל הזמן את החוק ועכשיו ככה היא –
יעקב אשר:
מהתחלה. הרי בסופו של דבר שיקול הדעת של הצבא, של מישהו בשב"כ או במקומות אחרים, ביטחוני אני מדבר, הוא שיקול דעת שבסוף הצבא צריך להחליט. זאת אומרת מאוד יכול להיות שבמקביל, לא חייב להיות אחד לאחד, זה גם תלוי בפיקים, יש תקופות שהשב"כ צריך עכשיו גיוס גדול יותר ואז הוא בא לצבא, עוד לפני שפינסקי מגיע אליך א...
יעקב אשר:
הנה. נראה אותך בישיבת סיעה ליד ליברמן עושה את זה. נראה אותך פעם אחת נכנסת לדברים שלו באמצע, נראה אותך.
יעקב אשר:
זה כבר גובל בחוצפה, שרון, ואני מעריך אותך ואת יודעת שאני מעריך אותך. זה לא יכול להיות, האוזניים שלכם לא שומעות שאלות אפילו? סליחה, לא התכוונתי באופן אישי, אני מאוד מכבד והיא יודעת את זה.
שרון ניר:
לא, זה בסדר. אדוני היושב ראש אמר שיש לך 40 דקות, אני כבר ספרתי 20, אבל אני בסבלנות רבה.
יעקב אשר:
עוד פעם רואים שלא למדת ליבה. איך הגעת ל-20?
שרון ניר:
ממתינה. דיברת 20 דקות, יש לך עוד 20 דקות.
יעקב אשר:
אני מסתכל על שי, אבל מדבר גם לצוות הוועדה, לנו לעצמנו, אדוני, כי מזכירים לנו שאנחנו צריכים לקבל הכרעה על העניין הזה, אנחנו צריכים לקבל את ההכרעה וצריך להבין את ההיגיון שבה. אני שואל האם חלק משיקול הדעת שלכם כשאתם מציבים אנשים, יכול להיות שזה בעצם חוסך שימוש בחיילים אחרים שהתגייסו כדת וכדין והלכו למס...
אלעזר שטרן:
שרון, רציתי להודות לך, את מוציאה אותי טוב ליד יעקב אשר.
שרון ניר:
40 דקות. אני ספרתי כמה פעמים הוא מתייחס ל-26ח, אני אוציא את הקלטות כדי לוודא שאני צודקת, כי זו שעת לילה מאוחרת.
ענבר הרוש גיטי:
רק אפשר לענות לחבר הכנסת יעקב אשר אם אתם רוצים. התשובות ידועות, אפשר לענות לחבר הכנסת אשר, אנחנו יודעים את התשובות לשאלה שלך.
יעקב אשר:
איזה מפלגה אנחנו היום? נתת גילוי. אם יש מישהי שיודעת באמת שכל המקהלה הזאת, שיש לה סיבות אחרות, מדברת על בוא נלך בכוח, בוא נלך ב –
משה טור פז:
הוא עכשיו דובר יש עתיד, הוא כבר לא רק דובר שלי.
יעקב אשר:
אם יש מישהי שיודעת באמת שזה לא יילך, זה רק יקצין, זה יסגור ויגדיל חומות, זאת את. את יודעת את זה.
משה טור פז:
נכון, כי היא כבר דור שלם מנסה לגייס אתכם בטוב ואתם לא רוצים, היא יודעת.
יעקב אשר:
אני הולך לריב פה עם כולם היום, זה לא מתאים לי.
מטי צרפתי הרכבי:
אני עדיין מקווה שכל הנושא של השירות האזרחי-ביטחוני יירד מהחוק, אבל אני רציתי לשאול שוב, תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות על ידי שר הביטחון, הלכתי אחורה לסעיפים, אני חושבת שצריך לאמץ את הגילאים שהציע תת אלוף טייב כי אנחנו לא רוצים לעודד אי גיוס לצה"ל.
אני רציתי לשאול את הייעוץ המשפטי, כתוב כאן שהפ...
שרון ניר:
הפוקד הוא שר הביטחון, להבנתי, ומאציל על צה"ל. לא?
מטי צרפתי הרכבי:
אם תסתכל בחוק ביטחון כללי, יש שם חופש לקבוע פוקדים נוספים. זאת שאלה אחת.
מירי פרנקל-שור:
בסעיף 50 לחוק שירות ביטחון, שר הביטחון רשאי למנות פוקדים לעניין חוק זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אז כאילו יש כאן איזה שהוא משהו טיפה אפור, שהוא לא חד חד ערכי לצה"ל - - -
משה טור פז:
היא צודקת, מירי, זה צה"ל מטעם שר הביטחון, אבל אם שר הביטחון החליט שזק"א הוא הפוקד, זה אפשרי? אני שואל.
משה טור פז:
קובי, אתה המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אם שר הביטחון מחליט - - -
שרון ניר:
הפוקד להבנתי זה השר והוא מאציל מסמכותו.
משה טור פז:
אם שר הבטחון מפטר את צה"ל וממנה את זק"א, מה קורה?
מטי צרפתי הרכבי:
בוא נאמר שפרשנויות זה צד חזק, יש לי לוגיקה פשוטה. לאחר שהפוקד בחן את כל אפשרויות הצבתו, ושוב, אם זה לא חד חד ערכי אז יש כאן כשל לוגי עבורי. ואני חושבת שכן צריך להיות מפורשות שהוא בחן את ההתאמה לשירות צבאי ולא אפשרויות להצבתו כי זה פתוח לאינטרפרטציה של מדיניות, יכולים להיות כאן אלמנטים של מדיניות ולא...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, בתכלית החוק כתוב בשורה הראשונה צמצום אי השוויון, לא מצאתי את ההיקש הלוגי לצמצום אי השוויון. זה תכלית החוק.
ינון אזולאי:
גם בתוך הצבא אין שוויון, אז זה מצמצם וזה הולך לשירות ביטחוני.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון, אנחנו לא מסכימים, אבל אני חושבת שיש כאן בעיה עם הנושא של שוויון.
מטי צרפתי הרכבי:
עוד עניין, לפי מה שאני מבינה, 36 שעות עבודה עם שכר, תלוי מי הבן אדם, יכול להגיע עד כמעט 5,000 שקלים לשנתיים, 36 שעות עבודה בשבוע עם שכר של כמעט 5,000 שקל, שוב יש כאן כשל סביב סוגיית השוויון. אני לא מצליחה להבין.
עוד פעם, העובדה שהם לא מצטרפים למערך המילואים, למרות הרצון לעשות להם איזה שהוא מערך חיול...
יעקב אשר:
אבל אם יזמנו אותו לכב"ה חודש בשנה באותו תפקיד שלו, אז מה קרה?
מטי צרפתי הרכבי:
משפט אחרון לגבי צו דחיית שירות לתלמידי ישיבה שמפנה אותנו לסעיף, אני לא זוכרת באיזה סעיף זה, מה זה צו דחיית שירות. הלכתי לראות מה זה צו דחיית שירות ששר הביטחון נותן, הייתי רוצה, גברתי או אדוני, שאני אבין מה הקריטריונים. ב-26ד דחיית שירות תלמידי ישיבות, הוא רשאי לדחות, אני לא יודעת מה הקריטריונים.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל גם פה זה תנאים, אבל זה לא הקריטריונים, זה תנאים שאתה יכול לשים בן אדם, אבל אני לא הבנתי מה הקריטריונים, הרי זה יחול על הרבה.
מטי צרפתי הרכבי:
בעצם האחוז או כולם יכולים ליפול תחת הקריטריונים האלה, כל תלמיד ישיבה. לא הבנתי מה הקריטריונים שמחריגים או ממצים, או לוקחים את החתך הראשון למי ראוי לקבל את דחיית השירות.
מטי צרפתי הרכבי:
לומד בישיבה זה כל תלמיד ישיבה, אז עדיין איך בוחרים את אותם אנשים? מה הקריטריונים להבחנה?
משה טור פז:
זה הדבר הראשון שאמרתי, הדבר השני זה לא הבנתי איך חותכים את אותו פלח שנהנה מההטבה הזאת.